top of page
TOP

תסריטאי

ומחזאי

כשאני כותב אז הדף הלבן תמיד יגרה אותי יותר, מישהו נכנס, משפט נאמר, משהו נופל. פעולה קורית, אבל אנחנו עדיין בשלב בו הפעולה הכתובה פשוט מונחת בחלל, בלי חוקים ובלי הקשרים

ואז העבודה האמיתית תתחיל.

​

הרבה פעמים זה סוג של ניסוי ותעייה, לכתוב המון ולזרוק המון. להשאיר לעצמך מעין שובל של פירורי לחם בעודך מהלך ביער  שאתה יוצר בשביל שתמיד יהיה איך לחזור הביתה, או סתם לדראפט הקודם

​

ויש פעמים, נדירות אמנם,  שזה  פשוט כותב את עצמו. אתה מגיע והטקסט מדבר אותך ואתה פשוט צריך להקשיב לו. 

 

המתח  בין  העובדה שיש המון חוקים  לבין זה שבתכלס  אין שום חוקים  הוא מרתק ומתסכל כאחד, אבל אולי זו בכלל שאלה של מצב רוח...

bottom of page